הכרעת דין בתיק ת"פ 51865-01-11 - פסקדין

1. הנאשם עומד לדין על פי כתב האישום, בכך שביום 23.1.11, בביתו בנתיבות, איים על אשתו אותה עת, בפגיעה שלא כדין בגופה בכך שאמר לה: " שאלוהים יעזור לי שאני לא אתאבד, או שאני אתאבד ואקח אותך איתי".   
   יצוין כי במהלך שמיעת עדותה של המתלוננת תוקן מועד האיום בכתב האישום ליום 24.1.11 כפי שנתברר בסופו של דבר.

גרסת המתלוננת -

2. המתלוננת העידה כי היא הייתה נשואה 36 שנים לנאשם ולהם חמישה ילדים. שנה קודם לאירוע המפורט בכתב האישום, היא עזבה את הבית לתקופה של חודשיים-שלושה, אולם לאחר שהנאשם הבטיח לה כי הוא יתחיל בהליך טיפולי ויכבד את דעתה, היא חזרה הביתה. היתה להם תקופה טובה, אולם כעבור כמה חודשים הנאשם שב והחל לגלות אובססיה כלפיה.           
   בינואר 2011 היא החליטה שהיא רוצה להתגרש משום שהרגישה שהנאשם מגביל אותה, עוקב אחריה ומצר את צעדיה, ולכן פתחה בהליכי גירושין.       
   לטענתה ביום ראשון בבוקר (בדיעבד נתברר שמדובר ביום שני 24.1.11 - א.א.), היא הלכה למשטרת נתיבות. לטענת המתלוננת היא סיפרה במשטרה על כוונתה לפתוח בהליך גירושין ועל העובדה שהיא חרדה מתגובת הנאשם, וביקשה נוכחות משטרתית בזמן שהיא מודיעה לו על כוונותיה, אולם בסופו של דבר החליטה שלא להגיש תלונה כנגדו.        
   לאחר מכן היא התקשרה אל הנאשם ואמרה לנאשם טלפונית שהיא רוצה להתגרש.            
   באותו ערב הנאשם נכנס הביתה נרגש מאוד, הוא אמר לה שילך לקבר אביו שם יאמר שמי שאשם בגירושין יהיה עיוור (בטעות נרשם בפרוטוקול "הוא" במקום "יהיה" - א.א.).
   
   המתלוננת אמרה לנאשם שהיא עומדת על כך שהיא רוצה להתגרש. אז לטענתה איים עליה הנאשם ואמר לה שאם היא לא תהיה איתו היא לא תחיה.    
   במהלך הפגישה אמרה המתלוננת שהפעם היא מוכנה לגירושין בניגוד לפעם הראשונה. הנאשם אמר שהוא מסכים להתגרש אבל יש לו תנאים והיא ביקשה זמן עד יום חמישי בבוקר, על מנת להשיב לו על הצעתו.     
              
   המתלוננת העידה כי הנאשם איים עליה גם בעבר, אולם לעולם לא הרים עליה יד.
   בין השאר היא ציינה כי היה אירוע בתל-אביב, במהלכו ניסה הנאשם להתנגש ברכב אחר ואמר כי ימותו ביחד.       
   עוד העידה המתלוננת על אירוע במהלכו שבר לה הנאשם את מכשיר הטלפון.        
   
   למרות האיום שהפנה כלפיה הנאשם באותה שיחה, המתלוננת לא הגישה תלונה במשטרה באותו יום, אלא רק יומיים לאחר מכן ביום 26.1.11.            
   המתלוננת הסבירה שיהוי זה, בכך שהנאשם ביקש ממנה לחשוב על התנאים לגירושין, ובאותם יומיים לא היה כל אירוע יוצא דופן.        
   בבוקר יום 26.1.11 פניו של הנאשם היו חיוורות, עיניו היו מזוגגות ולכן חשה שמשהו אינו כשורה. הוא לא דיבר איתה לקח את המפתח ויצא. כאשר נסעה ברכב הרגישה שמישהו נגע לה ברכב, והתברר כי היה תקר באחד הצמיגים. במוסך נאמר לה שמישהו דקר את הצמיג ולכן החליטה לפנות למשטרה.